הקוראים היותר שקדנים של ג'ילג'ולים, וודאי יזכרו שלפוסט הקודם צירפתי קריאת העשרה בדמות קליפ מהתוכנית של טיירה בנקס שעוסק בסרטו של כריס רוק "שיער טוב". שמעתי הרבה על הסרט הזה, שיצא ב-2009. צפיתי בכריס רוק מדבר עליו ובקליפים מתוכו, קראתי עליו ואף קיבלתי דיווחים ממנויי יס שזכו להקרנה שלו על גבי מסכם הפרטי. אך בעת כתיבת הפוסט הקודם, טרם שזפתי בו את עיני. כן, אני יודעת שהפרט הזה לא מנע ממני לכנותו שם מסמך דוקומנטרי שערכו לא יסולא בפז, אבל כמו שכבר משלב הפרומואים של "מחוברים" ידעתי שצפייה בהם תפגע באמון השברירי (אך הקיים!) שלי במין הגברי (וצדקתי), כך גם כאן, הייתי רק צריכה לשמוע את כ.רוק מדבר עליו פעם וחצי כדי לדעת שזה סרט משו משו (וצדקתי).
 |
| לא מתוך הסרט, ההיפך ממתוך הסרט. אבל מתוך מאמר עליו בניו יורק פוסט: http://tinyurl.com/3yaf6ns |
אם חשבתי שהגילוי בדבר התחרה של ביונסה ערער את תפישת עולמי, הרי שצפייה בשיער טוב (באדיבות כישורי ההורדה האלף אלף של חברתי א.א) המחישה שמדובר בהרבה יותר מאנקדוטה איזוטרית (בעיני אנשים שאינם אני) בדבר הרגלי הפריזורה של כוכבנית פופולרית. התחרה של ביונסה היא המחשה בודדה של סיפור עצוב ומקומם שקשור לתפיסת יופי גזענית, סכנות בריאותיות שמתעלמים מקיומן, שנאה עצמית, ניצול נשים בעולם השלישי, ילדות בנות שלוש עם גישה מעוותת לחיים, יחסי כוחות בין המינים ועוד ועוד. כל כך הרבה אישיוז אצורים בתוך הסרט (המאד כיפי ומצחיקולי אגב, צפו צפו צפו בו!) עד שכחמש פעמים במהלך הצפייה המשותפת,התעקשה א.א. לעצור אותו על מנת שנוכל לקיים דיונים שיימצו אותם עד תום. ובצדק.
"שיער טוב" עוסק גם בשיער, זה שמכסה את הקרקפת שלנו ושרובנו משלימים עם תכונותיו מתישהו ואף ומוצאים דרך להסתדר איתו. איך? לפני הצפייה בסרט הייתי עונה שמתולתלות לפעמים מחליקות את השיער ושחלקות שיער לעיתים מבקשות לתלתל אותו. שאנשים בעלי שיער דליל או קרחת מנסים לשוות לו מראה מלא יותר. שמי שנוטים להשתעמם בקלות נוהגים לשנות את צבעו. אחרי הצפייה אני יודעת הרבה יותר; שקיימים על פני האדמה תהליכים מסוכנים, יקרים בצורה בלתי מתקבלת על הדעת, שעומדים בניגוד לכל שביב של גאווה שעל אדם לסגל לעצמו כדי לדעת פחות או יותר מיהו, ויותר גרוע- גורמים לכך שלגבר שלך אסור לגעת לך בשיער והכי הכי גרוע- לכך שאת צריכה ללכת למספרה כדי לחפוף. פיכס.
אז כפי שניחשתי, אכן מסמך דוקומנטרי שערכו לא יסולא בפז לכל מי שמחבב תרבות פופ אפרו-אמריקנית (מבט מהיר על חיפושי גוגל שמובילים לכאן קוראים, מגלה כי יש בינכם כמה כאלה) וכמו שאשוב ואציין כדי לבטל את אפקט הרתיעה של מי שנבהל מאישיוז- מצחיק ומעיף שכלים באופן מצחיקני ביותר. אם כך, מסתמן שאני בשוונג של ניחושים מושכלים שהצליחו, לכן אסתכן בעוד מאותו הסוג. סביר מאד שאחרי שתצפו בסרט ואחרי שתחשבו קצת על כמה אני חמודה שסיפרתי לכם עליו יקרו שלושת הדברים הבאים:
א. אתם תחפשו תמונות של אשתו של כריס רוק בגוגל.
ב. בכל פעם שתיתקלו באישה אפריקנית תמצאו את עצמכם בוהים בשיער שלה יותר מהרצוי ותוהים אם מדובר בתוצאה של רילקסר, שזירה או פאה שלמה, כמו שאני עשיתי כשנתקלתי במשפחה יפה ושוקולדית של תיירים בריטיים בנחלת בנימין.
ג. לעולם לא תחשבו על חברי משפחת קוסבי כמו שחשבתם עליהם קודם. גם כי המגוון של נשים אפרו-אמריקניות ומגוון הדרכים המרתקות שהן מטפלות באמצעותן בשיערן יסיט את תשומת לבכם מהעלילה אל ענייני פדחת, וגם כי השחקנית רייבן סימון שמשחקת שם את אוליביה הקטנטנית מתראיינת כבוגרת לסרט של כריס רוק.
עוד בענייני האקסטבלים ושיערם, כמו משמיים, כיומיים לאחר שצפיתי עם א.א. בסרט, שודר בביפ פרק של משפחת קוסבי שרלוונטי לנושא באופן מדהים. הוא לא עוסק ישירות בשיער, אך יש בו שתי סצינות (שתיהן מצויות בסרטון המצורף, יאי!) , שככל הנראה כבר ראיתי פעם וחלפו ליד תודעתי בלי להותיר רושם מיוחד. הפעם הקדשתי להן תשומת הלב יתירה שגרמה לי להבין שתפישת העולם השיערית שלי קיבלה כיוונון רציני: הראשונה היא הסצינה בה אוליביה (רייבן סימון הקטנה) משחקת עם קליף ב"מספרה", והשניה היא סצינה בה קלייר האקסטבל, אורית ותומית לנשים אפרו-אמריקניות גאות, נפגשת בסלון עם חברותיה מהקולג'- ארבע במספר ורק אחת מהן נושאת בגאון את השיער שנתן לה האל (רמז: לא קלייר).
לסיום, בשם האנקדוטליות הקדושה, רייבן, הפעם כולה אישה, בעוד קטע מתוך הפרק מהתוכנית של טיירה בנקס שעסק ב"שיער טוב" (כבר אמרתי שחובה לצפות, נכון? מיד טריילר)
"שיער טוב", הטריילר
