יום שני, אוגוסט 03, 2009

Benefite barbie




די ברור לי, ברור לי לגמרי, למעשה אין לי ספק בכלל, שהחיבה העזה שלי, שלא לומר אובססיה, לא , באמת שלא נאמר אובססיה- זו מילה עם קונוטציות שליליות, ש'נהיית הלב העוצמתית' שלי אחרי מוצרים של בנפיט קוסמטיקס מקורה בכך שמעולם לא קנו לי בית בארבי.


היה להורים שלי משהו נגד לקנות לי בית בארבי. זה נראה להם מיותר. בזבוז טוטאלי. משהו שרק אנשים עם עודף כסף עושים. וזה לא שהייתי רגילה לשמוע לא על משהו שרציתי. אני די מפונקת, די קיבלתי הכל, רק בית בארבי לא. לא משנה כמה ביקשתי, לא משנה שכל טיול מוצ"ש בקניון איילון הסתיים בהידבקותי לאיזו קונסטרוקצייה ורודה במאמא יוקרו, בית בארבי מעולם לא היה לי.


הייתה לי הבטחה, הבטחה חוזרת ונשנית שבאמת שלא צריך לקנות בית בארבי, אבא יבנה לי בית בובות פי אלף יותר טוב. הבטחה, כן? אני בטוחה שהוא לגמרי מסוגל, הוא די מוכשר אבא שלי, אך מעולם לא הייתה לי הזדמנות לבחון את כישוריו בנושא. כנראה שהוא היה עסוק. או שהוא ידע שרק טירת פלסטיק כעורה ומקורית תספק אותי.


אז עד לפני שנה בערך, היה לי חסך. עכשיו מוצרים של בנפיט קוסמטיקס ממלאים אותו, והם עושים זאת מצויין בשיתוף עם DHL (יברך אותם האל). לכל שפתון מעולה יש עטיפה בובתית מפתה, לכל קרם פנים מצויין עם מקדם הגנה נתנו שם שובב כמו do it daily וכל פּלָאטת צלליות מרהיבה מתהדרת בהבטחה פיפטיזית פלרטטנית pink to please a woman, gold to get the guy למשל.

בסופר-פארם לא רואים אותי יותר, כי אני בנפיט-בארבי, על כל התוספות שלי לשאת חותמת אורגינלית של היצרן.

7 תגובות:

בטי אמר/ה...

יאמי. פוסט מעולה. עשית לי חשק להתמרק. אגב, גם לי לא היה בית בארבי. אפילו לא הייתה לי בארבי. אבל נהניתי להתעלל בבארביות של השכנה. כולל תסרוקות פאנק לפני שהמציאו את הפאנק.

Julzy אמר/ה...

אני ואחי היינו שורפים להן את השיער עם פן. הוא היה נמס והן היו מתקרחות.

אליש אמר/ה...

מזדהה בטירוף. יופי של בלוג ג'ולז.

Julzy אמר/ה...

תודה חומד.
בואי עוד :)

אוסף פרטי אמר/ה...

אפרופו לשרוך להן את השיער עם פן - אני פעם קיבלתי מתנה נעלי עקב לברבי שלי, אבל הן היו קטנות עליה. אז גזרתי לה את האצבעות.
כבר בגיל 6 ידעתי שנעלי עקב יותר חשוב מנוחות.

Julzy אמר/ה...

אז בעצם עשית פיפ טואו, רק הפוך!
חיחי

נעלולה אמר/ה...

תמיד חשבתי שבארבי זה איכס. בגלל שאנחנו ארבע אחיות, אמא שלי תמיד היתה מסתכלת עליי בייאוש מתרחקת מהאחיות השפוטות לבארביות שלי, עם הפרצוף הזה של "מזאת כבר לא תצא אישה נורמלית".

טוב, נו. לפחות אני אוהבת את בנפיט. מאיפה את מזמינה, תגידי?

ואחלה בלוג.